מחקר: קבלה של המשפחה מפחיתה סיכונים למתבגר להט"ב
פורסם ב 30/5/2010 באתר הבנ"ה, אתר היום הבינלאומי למאבק בהומופוביה, לסבופוביה, טרנספוביה וביפוביה ומוצג כאן באישורם.
מחקר שנערך על ידי חוקרי ארגון- Family Acceptance Project, בראשות ד"ר קייטלין ראיין, ואשר השווה את מצבם של להט"ב שיצאו מהארון בפני משפחותיהם, מצא שילדים לטה"ב שהתקבלו במשפחתם, נהנים מבריאות פיזית ונפשית טובה יותר מילדים למשפחות שדחו אותם על רקע נטייתם המינית או זהותם המגדרית.
ברקע המחקר עומדת התופעה של צניחת הגילאים ההתחלתיים ליציאה מהארון. כיום ישנם ילדים שמתחילים לדבר על הנטיות המיניות שלהם עם ההורים והחברים כבר בגילאי 11-12, כמעט ברגע שהם מגלים אותן (סביב גילאי 10-11). הגילויים המוקדמים הללו מציבים בפני המשפחות אתגרים שבעבר היו נדחים לשלבים מאוחרים יותר בתהליך ההתבגרות, כאשר היציאה מהארון היתה נעשית בגיל מבוגר יותר.
יש התאמה בין דחייה על רקע נטיה מינית וזהות מגדרית ועליה בביטויי הרס עצמי
המחקר, שהסתמך על ראיונות, שאלונים וניתוחים סטטיסטיים, נערך בקרב 224 נשים וגברים בגילאי 21-25, ממוצא לבן והיספני. החוקרים ניסחו מאפיינים של קבלה לעומת מאפיינים של דחייה (ראו בהמשך), הגדירו שלוש דרגות דחייה (דרגה נמוכה או כלל לא, מתונה, גבוהה), ובדקו את הקשר בין קבלת המשפחה לבין ביטויי התנהגות של הרס עצמי:
בין כל הפרמטרים נמצא מתאם גבוה ומובהק:
משתנים נוספים שנבדקו היו רמת האופטימיות לגבי האפשרות לקיים חיים בוגרים מאושרים, ומידת הרצון בהורות. גם כאן הממצאים היו מובהקים, כאשר נמצא ש 92% מהילדים למשפחות מקבלות מאמינים שיוכלו לנהל חיים בוגרים מאושרים, לעומת 35% בלבד מהילדים למשפחות דוחות. בהתאמה- 69% ממי שהתקבלו על ידי משפחתם הביעו עניין בהורות, לעומת 10% בלבד מקרב מי שחוו דחייה.
נטיה למין לא מוגן והידבקות ה-HIV ביחס לדחיה או קבלה על רקע נטיה מינית
נטיה לשימוש בסמים ביחס לדחיה או קבלה על רקע נטיה מינית
נטיות אובדניות ביחס לדחיה או קבלה על רקע נטיה מינית
* לחצו על כל תמונה לקבלת הנתונים בגודל המלא.
מאפיינים של דחייה:
מאפיינים של קבלה:
המשפחות הופתעו מתוצאות המחקר
ממצאי המחקר חשפו את החשיבות המכרעת של המשפחה לשאלת עתידו של הילד, לעומת השערות קודמות לפיהן הלהט"ב מושפעים יותר מהסביבה הבית ספרית, חברת בני גילם או האווירה הכללית בחברה.
תגובות המשפחות לממצאי המחקר היו של הפתעה גמורה. הורים רבים סברו שבהתנהגות מסוג דחייה, הם מסייעים לילדים להתגבר על קשייו ולהתכונן לחיים. הם לא היו מודעים לכך שהם בפועל גורמים להם לבידוד, פוגעים בבטחונם העצמי ומביאים אותם לכדי ייאוש והרס עצמי באמצעות שימוש בסמים והתעלמות מסכנות בקיום יחסי מין לא מוגנים, ולאובדנות.
מסקנות המחקר הן שיש להגיע למשפחות ולהציג בפניהן את השלכות התנהגותן כלפי הילדים, ולעודד אותן לאמץ התנהגות מקבלת ככל האפשר – הבעת אהבה, עידוד, הקשבה, הגנה ותמיכה בילד – במיוחד מול הטרדות ואפלייה בבי"ס ובמסגרות אחרות. קבלה של הילד/ה בקרב המשפחה מגבירה את הביטחון העצמי, הבריאות הנפשית והפיזית ואת האופטימיות לגבי האפשרויות לנהל חיים מאושרים בעתיד. החוקרים ממליצים על היעזרות בארגוני התמיכה בהורי להט"ב ובגופים נוספים, לשם הקלה על תהליך הקבלה של הילד הלהט"ב במשפחתו.
הערה: המחקר נערך על ידי Family Acceptance Project וממצאיו נוסחו ופורסמו גם בחוברת הסברה (שניתנת להורדה כאן). במאמר לאתר הבנ"ה עשינו שימוש גם בניסוחים ובדברי הרקע כפי שנמצאים בחוברת ההסברה.