מידעון 147 - יולי 2007
שלום
חברים,
מצעדי הגאווה עברו כולם ללא קשיים יוצאי דופן. אנו מביאים את
דבריהן של שתים מן האמהות שהשתתפו במצעד בתל-אביב.
הרי התרשמותה של אסתי, אמא לבן, שזה המצעד הראשון בו השתתפה:
כשראיתי את ההמונים השמחים והגאים ממלאים את רחוב
אבן-גבירול, וכל דגלי הגאווה שהעירייה תלתה התרגשתי עד
דמעות, וליבי התמלא שמחה וגאווה.
בפעם הראשונה הבנתי כמה המצעד חשוב לכל מי שנמצא בארון
ומרגיש בודד (הורים וילדים) והלוואי ודווקא יותר מהם היו
באים.
במיוחד שמחתי לראות את כל הילדים והתינוקות. |
וכאן תיאורה של בתיה, אחת הותיקות והפעילות שלנו:
כמו בכל שנה כהרגלי בקודש שמתי פעמי ויצאתי עם הקבוצה
הבאר-שבעית למצעד הגאווה בתל-אביב.
וכמו בכל שנה גם השנה איחרנו מעט.
לדברי חברים שפגשנו, מסתבר שפספסנו הפגנת דתיים פעילי ימין
קיצוני כשבראשם ברוך מרזל ואיתמר בן-גביר. הם נשאו שלטים
כגון "אלוקים שונא זימה","לכו לווטרינר שיטפל בכם","אנחנו
מתרחקים מהמחלות המדבקות שלכם","אבא שלך מתבייש בך כי אין
לך דור המשך".ההפגנה התפזרה תוך כדי הבטחה שהם ירדפו את
התופעה הזאת בכל מקום.
לשמחתי ההפגנה הזו לא העיבה על היום הנעים והאווירה השמחה.
בטרם יצא המצעד לדרך נשאו דברים:
יוסי ביילין, יו"ר מר"צ: "מצעד הגאווה הוא לא רק של גייז,
זהו מצעד הדמוקרטיה- אנו מול כוחות חשוכים שמונעים מהאנשים
לבטא את עצמם בחופשיות".
זהבה גלאון (מר"צ) אמרה: "זאת מלחמתם של בני אור בבני חושך
וזאת מלחמה על חופש הביטוי".
שלי יחימוביץ, ח"כ עבודה, אמרה: "מצעד זה אי של שפיות בתוך
ים של חשכה, אנחנו גאים במה שאתם, מעצבי תרבות ומנהלי דרך
בתרבות הישראלית".
איתן כבל, ח"כ עבודה אמר: "נמשיך להיאבק על חופש הביטוי
ועל החופש שאפשר יהיה גם לצעוד בירושלים ושכל אחד יחיה על
פי דרכו ואמונתו".
יעל דיין, סגנית ראש העיר, אמרה: "בתל-אביב הומואים
ולסביות הם בני בית ונושאי אהבה וגאווה".יעל הביעה דאגתה
לקהילה הטרנסג'נדרית.
רון חולדאי, אמר שהשבוע עבר בכנסת חוק מביש, והבטיח
שבתל-אביב המצעד ימשיך לצעוד.
אדיר שטיינר, מתאם אירועי הגאווה אמר: "אף אחד לא יעצור
אותנו מלצעוד בכל מקום שאנו רוצים בארץ".
מייק המל, יו"ר האגודה אמר: "אנו אזרחים שווי זכויות
במדינה שלא רוצה להכיר בזכויות שלנו, נמשיך להיאבק גם אם
זה לא מוצא חן בעיני מישהו, ואין הבדל בין שיינקין למאה
שערים".
לאחר הנאומים יצא המצעד לדרך. את המצעד הובילו לסביות על
אופנועים. היו בסה"כ שתי משאיות ומעט מאד דמויות שהתלבשו
באופן פרובוקטיבי. לצערי הרב הצלמים מיד עטו לצלם דווקא
דמויות אלו בכל פוזה אפשרית. בשלב מסוים לא יכולתי להתאפק,
ושאלתי שלושה צלמים האם נראה להם שארבע דמויות אלו משקפות
את כל עשרות אלפי האנשים במצעד ומדוע הם מסקרים רק אותם
ולא את כל המצעד. הוספתי שהשירות שהם עושים גרוע מאד
לקהילה. חיוך של מבוכה, וכמובן שהם המשיכו לצלם את הדמויות
הצבעוניות - חבל!.
הלכתי בצמוד לארגון הנוער הגאה כשבידי שלט "אנו אוהבים את
כל ילדינו -תהל"ה" ומספרי טלפון של תהל"ה".
אני מניחה שאם הייתה מתגבשת קבוצה של הורים, משקלנו היה
שונה. הנוכחות, השלטים ונקיטת עמדתנו חשובים מאד.
בכל אופן גם השנה נהניתי להיות חלק מהצועדים, נהניתי לפגוש
ילדים וחברים. אני גאה בילדינו על אומץ הלב לחיות את חייהם
על פי דרכם.
להתראות במצעד בירושלים. |
והנה קטע מן הדיווח של חנה ארנון על המצעד בירושלים, הכתבה כולה
- באתר שלנו:
|
ברדיו שמעתי שמביאים 100 אמבולנסים לירושלים. איזו פאניקה!
בינתיים בבית המשפט העליון נאבקים ברוך מרזל ואיתמר בן-גביר, בוגרי
ההסתות הגדולות, את מאבקם נגד המצעד ומפסידים על כל צעד ושעל.
באותו זמן, רבנים חרדים משכו את ידם מהמלחמה נגדנו; עיתון "המודיע"
לא כתב מילה על המצעד וקהל הליטאים נמנע מלהשתתף במהומות במרכז
העיר. כבר פעם הם נכוו כשנתנו ניראות גבוהה למצעד ההומואים, והם לא
רצו לחזור על כך. ובאמת, למה שיעוררו את השאלות של צעירים בצאן
מרעיתם: "אבא, מה זה הומו? לסבית?" מי צריך את זה? אפילו המבוגרים
אינם יודעים בדיוק מה זה...
ב-4.30 הודיעו שלא תהיה עצרת בגן הפעמון. הסיבה: בן-גביר ומרזל
מצאו שיש חוק שבלי נוכחות מכבי אש אסור לקיים עצרות, ומכבי האש
שובתים!!!בית המשפט העליון נאלץ להיכנע הפעם וביטל את העצרת. המצעד
עצמו היה כמעט כלאחר יד. המסלול היה קצר מאד והקהל בהתאם. היו אולי
3000 איש. לא הייתה מוזיקה, לא היו נאומים בסוף אבל הייתה הרגשה של
מימוש זכויות ושל ניצחון על ההתנגדות הנחרצת. הסקירה בטלוויזיה
הייתה מבודחת כלשהו: "מעולם לא צעדו מעטים כל כך, מרחק קטן כל כך,
בשמירה כבדה כל כך". כולנו צחקנו צחוק של רווחה: המצעד עבר בשלום,
תודה לאל!
|
בליל ה-28.6, ב"לילה לבן" של תל-אביב, קיימה מכללת עלמא ערב בנושא
"זוג או פרט - וריאציות על הורות". בין המרצים היו רחלי בר-אור
וגידי שביט, מייסדי "המרכז להורות אחרת", איתי אפשטיין, מורה
לפילוסופיה שדיבר על "המצאת המשפחה" ועמי אשרמן שסיפר על האימוץ
הראשון של גבר חד-הורי בארץ ועל משפחתו בה שני אבות. (אמא שלו
הייתה גאה בו מאד).
היש עוד חברים שלא שילמו את דמי החברות
לשנת 2007? אנא שילחו צ'ק לפקודת תהל"ה לכתובתה של יעל רז, הפלמ"ח
42, ירושלים ותקבלו קבלה בדואר חוזר.
|
תיאו מיינץ ז"ל - לזכרו
בימים אלה הלך לעולמו תיאו, ההומו המבוגר הראשון
שהכרתי. הוא היה תזונאי במקצועו, גמלאי בית החולים
בילינסון.
עד לפני שנים מעטות פגשנו אותו בכל פעם שבאנו לבית האגודה
למפגש החודשי בתל-אביב. תמיד קיבל אותנו בסבר פנים יפות
ולעתים, כשהתפנה מעשיית סדר בניירות ומאיסוף בדלי סיגריות
שהושלכו בחצר, היה משתתף בשיחותינו. לא אשכח את הפעם בה
סיפר, בהיותו לפחות בן שבעים, שהוא עדיין מצטער שלא שיתף
את הוריו ז"ל בעובדת היותו הומו.
יהי זכרו ברוך. |
המפגשים הבאים
בקבוצות:
דרום:
יש להתקשר לבתיה או ליעל אגמון בנוגע לתאריכים.
הרצלייה:
ביום שני האחרון בחודש.
המפגש הקרוב:
שני, 30 ביולי,
בשעה 19:30, בבית המתנדב (רחוב הנדיב 49)
חיפה:
שלישי, 24 ביולי, בשעה 19:00 בביתה של פנינה.
אנא התקשרו 04-8327702, לפרטים.
ירושלים:
חמישי, 19 ליולי, בבית פרטי - מפגש עם חברי העשירון
האחר.
שלישי, 14 לאוגוסט, מפגש של הורי תהל"ה
לגבי פרטים אפשר להתקשר לחנה או ליעל רז.
ראשון לציון:
לרוב ביום רביעי הראשון לחודש. המפגש הקרוב:
רביעי, 4 ליולי, בשעה 20:00 במקיף ח' (רח' חיים בר-לב במערב העיר)
בחודש אוגוסט כנראה לא יתקיים מפגש, כי בית הספר בחופשה.
תל-אביב:
לרוב
ביום שלישי האחרון בחודש.
שלישי, 31 ביולי,
בשעה 19:00 בבית האגודה (רחוב נחמני 28).
להתראותות
דבורה
והוועד 
|
