מידעון 140 - דצמבר 2006
שלום
חברים,
חודש נובמבר עמד בסימן "כן מצעד/לא מצעד", ולסיכום כל זה הרי
הכתבה של חברתנו הותיקה בתיה מקיבוץ בית קמה:
"לאחר שבועות של דיונים וויכוחים לוהטים בתקשורת
בעקבות ההתפרצויות האלימות והתגובות החשוכות של גורמים
בקהילה החרדית, אישרה המשטרה לקיים עצרת מחאה של הקהילה
ההומו-לסבית הבי והטרנס. הוחלט שהעצרת תתקיים באצטדיון
בגבעת רם, אזור שהוגדר כסטרילי ומוגן.
בלב רוטט וברגשות מעורבים עליתי לירושלים, בתחושה של חשש
משפיכות דם וסכנת חיים. גם בקיבוצי נאמרו דברים כגון "תהיו
הומואים ולסביות, אבל בבית!" "למה להתגרות ולערוך את המצעד
דווקא בירושלים?" אני הבנתי שהמחאה היא לא רק עקרונית,
מדובר כאן בחיים של בני ושל כל ילדינו: לא יתכן שיעמדו
בסכנת חיים בשל היותם מה שהם. ילדינו מעט שונים, אבל הם
בני אדם ואסור לאף אחד לקפח את זכויותיהם ובטח לא את
חייהם. ולא ייתכן שהמדינה לא תנקוט עמדה ותתן את הסכמתה
בשתיקה לאלימות כלפי ילדינו.
הגעתי לירושלים עם הקבוצה הגאה מבאר-שבע, האווירה באוטובוס
הייתה מעט דרוכה אך אופטימית. חששותינו התפוגגו ברגע
שהגענו לירושלים. האבטחה הכבדה של המשטרה והאצטדיון המגודר
נתנו מצד אחד בטחון ומצד שני הייתה תחושה שאנו נמצאים
בכלוב.
לעצרת הגיעו כ-4000 איש: גאים, הורים, חברים ואזרחים שאכפת
להם. את העצרת הנחה צמד דראגיסטים ירושלמיים. נועה סתת,
שעמדה בגבורה ובכבוד לאורך כל התקופה המתישה, נשאה דברים:
"במשא שעשינו יחד גילינו שלנו, הקהילה, יש תפקיד חשוב
במאבק על הדמוקרטיה הישראלית, ויש לנו השפעה גדולה ואחריות
כבדה מאד."
בנוסף לנועה סתת נשאו דברים: נתנאל סער - חבר מועצת
עיריית ירושלים
דב חנין - ח"כ חד"ש, זהבה גלאון - ח"כ מר"צ,
סמי מיכאל הסופר, פרופ' פרוקצ'ה - מרצה למשפטים,
מייק המל - יו"ר האגודה, אלנה - יו"ר הבית
הפתוח, אדם רוסו - שנדקר
במצעד בירושלים בשנה שעברה.
האווירה הייתה טובה, חגיגה של גאווה ושמחה.
לסיכום: הדתיים ממש לא מבינים איזה שרות טוב הם עשו לקהילה
ההומו-לסבית. במשך יותר משלושה שבועות הנושא ההומו-לסבי
היה בכותרות, מה שלא הצליחו לעשות שלושה מצעדי גאווה.
ההומואים והלסביות והוריהם ימשיכו להפגין ולצעוד בירושלים
או בכל מקום אחר בארץ. כשיקבלו את זכויותיהם - כמו
כולם - בכל הנושאים, לא יהיה עוד צורך בהפגנות ומצעדים." |
עד כאן דבריה של בתיה, תודה רבה על המאמר, בתיה!
יום העיון השנתי, בנושא
"קבלה" התקיים בשבת, 25.11, והיה מוצלח ביותר. השתתפו למעלה מתשעים
איש (המספר הגבוה ביותר שהשתתפו אי-פעם), ביניהם חברים ותיקים שכבר
אינם זקוקים למפגשים החודשיים, ומשתתפים חדשים שזה להם המפגש
הראשון עם תהל"ה. שמענו הרצאה מאלפת מפי ד"ר רון פארן,
המלווה אותנו זה שנים. הוא הגדיר את הקבלה כיכולת להתמודד עם אבדן
הפנטזיה, והציג את השלבים השונים של הקבלה. אחריו הרצתה מרים
ברנר, סקסולוגית מוסמכת, שגם היא מלווה את הקהילה זה שנים.
לעומת רון שהתמקד בפן הפסיכולוגי בקבלה, דיברה מרים על ההבדל בין
זהות מינית לנטייה מינית, ופתחה לנו עוד אשנב להבנת ילדינו. תודה
לרון ולמרים על הנכונות לבוא ביומם החופשי ולהרצות ולהאיר את
עינינו!
אחרי שתי ההרצאות התקיימה אסיפת החברים השנתית, בה אושר הדין
וחשבון הכספי ונבחרו יושבת הראש וחברי הועד לקדנציה נוספת. עלו
והצליחו במשימות התמיכה והרחבת הניראות!
אחרי ארוחת הצהריים ניתנה הבמה לזוג צעירים, המתמודדים עם אי
היכולת של אמו של אחד מהם לקבל את עובדת היותו הומו לעומת הקבלה
המושלמת של הורי בן-זוגו. היה זה מעין איור להרצאתו המרשימה של רון
מהבוקר.
לסיום הנעים את זמננו ידידנו המסור טל קרביץ בשירים של עמים
שונים, ועם חיוך גדול וציפייה ליום העיון הבא יצאנו כל אחד לדרכו.
והרי
אתר האינטרנט של טל המזמין את ההורים למופע שלו בתל-אביב.
למידע והזמנות התקשרו: 050-6371271
המון תודה, טל, ולהתראות במופעים הבאים שלך!
לכם - חוברת חדשה,
המכילה מאמרים שנכתבו ע"י בנינו, הורים ופסיכולוגים. חלקן רציניות
ומרגשות חלקן היתוליות. אפשר לרכוש אותן במחיר 30 ₪ בקבוצות
התמיכה.
בצירוף מקרים נדיר הופיעה באותו סוף-שבוע במוסף השבת של עיתון
"הארץ" במדור "ענייני לשון" הכתבה הבאה המובאת כאן עם קיצורים
אחדים:
|
עניין של גאווה - יורם מלצר לפני שבועיים רעשה
הארץ בגלל "מצעד הגאווה" והכול בהכרח מצאו את עצמם משתמשים
באוצר הלקסיקון העברי למונחים הקשורים להומוסקסואליות.
נראה שאחת התוצאות הוודאיות של הוויכוח והעימות סביב המצעד
היא הפיכתם של המונחים הללו מוכרים ושגורים.
ראשית, עניין ה"גאווה". קורותיה מתחילים כמובן במושג
האנגלי “gay” לציון הומוסקסואל. המושג האנגלי יובא לעברית
והמלה שנבחרה הייתה "גאה", הקרובה מאד מבחינה צלילית למלה
האנגלית ומבטאת דבר חיובי ורצוי: לומר להומוסקסואלים שהם
יכולים וצריכים להיות גאים ולא מדוכאים ומושפלים.
ההיסטוריה של המלה gay ארוכה ומפתיעה: בשנות העשרים של
המאה שעברה דיברו על ה gay nineties כלומר "שנות התשעים
העליזות" והתכוונו לעשור שהתחיל ב- 1890. אלא שאלו היו גם
"שנות העשרים העליזות", המתירניות והפרועות. כך זכה המושג
gay לציין מיניות משוחררת, ההפוך היה straight שציין
מיניות "תקינה", כלומר מיניות מאופקת היאה ל"בני תרבות"
לפי התפישה השמרנית. כך היה מצב הדברים עד לשנות החמישים
של המאה שעברה.
במקביל, כבר בשנות השלושים היו מקרים שבהם gay שימשה
למיניות הומוסקסואלית, על יסוד ייחוס נטייה ללבוש בגדים
מושכי עין וצבעוניים דווקא להומוסקסואלים. רק בשנות הששים
התקבע gay כשם תואר להומוסקסואל, כי המושג "הומוסקסואל"
נתפש קליני מדי, מדעי ומנוכר. המדריך להפרעות מנטליות,
DSM, הנקרא "התנ"ך של הפסיכיאטרים", הוציא את
ההומוסקסואליות מרשימת ההפרעות הנפשיות רק בסביבת 1973. עם
הסטיגמה השלילית ל"הומוסקסואל" היה צורך במושג אחר, ו gay
התאים כתיקון, בהביאו מטען חיובי.
{קישור
למאמר המלא} |
ידיעה משמחת: בימים אלה
אישר בג"ץ תוקף לנישואים לזוגות חד-מיניים שנישאו בחו"ל. המשמעות
היא שאותם זוגות יהיו מעתה זכאים לאותן הטבות ( למשל משכנתא) להן
זכאים זוגות נשואים הטרוסקסואליים.
אולי בזאת "עוד חומה אחת תיפול" (כדברי השיר אותו אימצנו כהמנון
תהל"ה) בין ילדיינו הסטרייטים לבין אחייהם ואחיותיהם ההומואים
והלסביות.
מן הנעשה בקבוצות: בוועד
התלבטנו אם רצוי לקיים את המפגש בהרצליה יומיים אחרי יום העיון ואת
המפגש בתל-אביב שלושה ימים אחריו - האם יבואו הורים? ובכן,
בשני הימים הגיעו למפגשים למעלה משלושים הורים, חלקם ותיקים
שהרגישו צורך לשוחח על חוויותיהם בשבת החולפת, וחלקם חדשים שזה להם
המפגש הראשון עם קבוצת התמיכה. ברוכים הבאים, ומקווים שהפקתם תועלת
ותמשיכו להגיע.
וכך אנו מגיעים לסיומה של עוד שנת פעילות, ומזכירים לכם שעם בוא
השנה האזרחית החדשה מגיע זמן תשלום דמי החברות בסך 120 ₪ לשנה. את
הצ'קים לפקודת תהל"ה בלבד, יש לשלוח ליעל רז, רחוב הפלמ"ח 42,
ירושלים 92542 או לתת לדבורה ותקבלו קבלה. יש חברים שהקדימו וכבר
שילמו, תודה רבה לכם!
הרי תרגום מקוצר של מאמר ששלח אלינו מיסד העמותה, יונתן
דנילוביץ שלנו:
| איך נשים קיבלו זכות בחירה בארצות הברית.
באמצע המאה ה-19 החליטו הנשים שזהו זה. גם לנשים מגיעה
הזכות להשתתף בבחירות, בניגוד למה שהגברים (וגם הנשים)
באותו זמן חשבו. כיצד הצליחו הנשים לשכנע את המדינה לשנות
את חוקיה?
הספרג'יסטיות התארגנו. אחרי שבשנת 1870 תיקון בחוק העניק
לגברים שחורים את הזכות להשתתף בבחירות, שאלו הנשים: מדוע
לא חוק פדראלי? מדוע לא עכשיו? זה התחיל בקטן: בין השנים
1868 ו-1920 ערכו מיליוני נשים פטיציות, אך התקדמו לאט
מאד. כדי להשיג אהדה מקיר לקיר נזקקו הנשים לתשומת ליבה של
התקשורת. הספרג'יסטיות האמריקניות למדו מאחיותיהן
הבריטיות, עלו על ארגזי סבון ונאמו נאומים נלהבים "בזכות
הבחירה לנשים" בכל פינת רחוב. עיתונאים שמרנים הזדעזעו
מהתנהגות הנשים, אך זה נתן דחיפה קדימה לתנועה ובשנת 1915
צעדו למעלה מ-30,000 איש ואשה בשדרה החמישית לעיני רבע
מיליון תושבי ניו-יורק. הידיעות בעיתונים אודות תנועת
הנשים-למען-בחירות התקדמו בהדרגה מן העמודים האחוריים
לעמודים הראשונים בעיתונים.
עם ההתפשטות מערבה התקדמה גם התנועה הספרג'יסטית והגיעה עד
החוף המערבי, לערים וגם לכפרים הנידחים. עם סיום מלחמת
העולם הראשונה בשנת 1918 התקיים כבר ב-15 מדינות החוק
המאפשר לנשים להשתתף בבחירות, ובשנת 1920 החוק היה חלק
בלתי נפרד מן החוקה האמריקנית. אחרי 70 שנות מאבק השיגו כל
נשות ארה"ב את הזכות להשתתף בבחירות. |
תודה ליונתן על הכתבה המעניינת, ועתה נשאר לנו לחשוב על ההקבלה
בין מאבקו של "המיעוט הנרדף" - הנשים, למאבקם של ילדינו על
זכותם הבסיסית להתייחסות שווה בנישואים, משכנתא, ועוד.
מערכת המידעון תקבל בברכה כתבות הראויות להתפרסם במידעונים הבאים.
אנא שילחו לכתובת:
dvoraluz@zahav.net.il
אנו חוזרים ומזכירים לכל המשתמשים באינטרנט לפנות
לאתר שלנו,
שם תוכלו לקרוא את המידעון שלנו ותחסכו לנו את המשלוח. כמובן
שנמשיך לשלוח את המידעון המודפס לכל מי שאינו משתמש אינטרנט. אנא
הקפידו ליידע אותנו על שינויי כתובת!
| אנו משתתפים בצערו של חברנו
המסור מיקי כספי מקרית-שמונה במות עליו אמו האהובה.
|
המפגשים הבאים
בקבוצות:
בתל-אביב:
לרוב
ביום שלישי האחרון בחודש. המפגש הקרוב:
שלישי, 26 לנובמבר,
בשעה 19:00 בבית האגודה (רחוב נחמני 28)
בירושלים:
ראשון, 31 בדצמבר, בשעה 19:00 בבית הפתוח - מפגש הורים
בראשון לציון:
לרוב ביום רביעי הראשון לחודש. המפגש הקרוב:
רביעי, 3 בינואר 2007,
בשעה 20:00 במקיף ח' (רח' חיים בר-לב במערב העיר)
בהרצלייה:
ביום שני האחרון בחודש.
המפגש הקרוב:
שני, 25 בדצמבר,
בשעה 19:30, בבית המתנדב (רחוב הנדיב 49)
בחיפה:
לרוב
ביום שלישי האחרון, אחת לחודשיים.
אנא התקשרו 04-8327702, לפרטים.
בדרום:
בבאר-שבע : שלישי, 26 בדצמבר, בשעה 20:00 בבית האגודה.
במושב מבטחים בחבל אשכול: בשבת, 13 בינואר 2007, בשעה 17.30.
להתראות
דבורה
והוועד 
|
