הנכם מוזמנים מקרב לב ליום העיון השנתי של תהל"ה. הנושא השנה הוא "קבלה", הקושי בקבלה של ההורים את הילדים ומה קורה עם הקבלה ואחריה. הנושא הוא רב-גוני ומעניין ואנחנו מקווים, בעזרת מרצים מן הטובים בארץ, להציע לכם יום מעורר מחשבה ויום שיביא להארה לבני משפחה של גאים וגאות ולילדינו הגאים עצמם.

מספר מרצים, ממקצועות הפסיכולוגיה ומרצים בנושאים אחרים יביאו מניסיונם הרב בטיפול ובמחקר. ביניהם יהיו הפסיכולוג ד"ר רון פארן, המומחית לענייני מיניות האדם, מרים ברנר, ועוד.

יום העיון יתקיים ב-25 בנובמבר 2006, בתל אביב, אכסניית בני דן, רח' בני דן 36. יש גישה נוחה מנתיבי איילון, יציאת שדרות רוקח (יציאת 17) ו-5 דקות מדרך נמיר אם באים במיניבוס. יש חניה בשפע בכביש הראשי לפני הבניין ולאלה שלא מוצאים, יש חניה במגרש מאחורי הבניין בפינת שלומציון המלכה ורחוב בובליק.

מניסיוננו בימי עיון קודמים, וכדי להוריד את העלות עד כמה שאפשר, החלטנו לא להזמין ארוחה שלמה. במקום זה יהיו כמה סלטים צמחוניים עם לחמניות על שולחן מרכזי בחדר האוכל של האכסניה. בנוסף יהיה קפה ותה כל היום בחדר ההרצאות ללא תוספת מחיר.

נתחיל את היום בשעה 10:00 עם הרשמה ושתייה קלה. התכנית תתחיל בשעה 10:30 בדיוק! במשך הבוקר תהיה אסיפה כללית כדי לבחור וועד חדש ולאשר את הדוח הפיננסי. מחיר ההשתתפות יהיה 55 ש"ח לאיש ואנחנו מבקשים בכל לשון של בקשה להביא את הסכום במדוייק כדי להקל עלינו בהרשמה. ניתן גם  לחדש את החברות בתהל"ה באמצעות צ'ק על סך 120 ש"ח.

אנא הדפיסו את דף זה ורשמו ביומן. אנחנו נשמח לראות כמה שיותר הורים וילדים.
כוחנו באחדותנו ויש לנו כוח!

שנה טובה לכולם,

חנה ארנון, יו"ר

לפני מספר חודשים פרסם אתר האינטרנט של ארגון הנוער הגאה, איגי, הזמנה הקוראת לנוער הומו-לסבי מאשדוד להצטרף לפעילות הקבוצה בעיר. מאחורי ההזמנה עומדים שניים: גיל (28), הומוסקסואל מוצהר, ושותפתו סמדר (24). הארגון, שהחל לפעול בארץ לפני מספר שנים, פתח קבוצה באשדוד לפני כשנתיים. בשנה האחרונה הצטרפו לפעילות כ-15 נערים...פעילות הקבוצה נשמרת בסודיות כמעט מוחלטת. המטרה היא לשמור על פרטיותם של הנערים ולהגן עליהם מפני הסביבה החיצונית... כדי להתקבל לקבוצה המועמדים עוברים ראיונות אישיים שבסיומם הם מתבשרים אם התקבלו לקבוצה. גיל מספר שאפילו ההורים של חלק מהמשתתפים לא יודעים על נטיותיהם ועל פעילותם בקבוצה. דיסקרטיות היא מילת המפתח.

גיל וסמדר אומרים כי היום נער/ה מגיע/ה לקבוצה כי משהו מציק לו/לה. יש גם נערים המגיעים לקבוצה ואחרי פגישה או שתים נוכחים שזה לא בשבילם, ופורשים.. איש בארגון אינו דוחף את החניכים לחשוף את עצמם בפני משפחותיהם ולצאת מהארון. "האמירה של ארגון הנוער בנושא זה מאד ברורה," אומר גיל, "אנחנו אומרים לנוער 'לא בטוח שבשלב זה כדאי לכם לצאת מהארון'.. השלב הקשה ביותר ביציאה מהארון הוא מול ההורים...כאשר עדיין לא שלמים עם זה, ההורים אומרים 'אולי זה לא נכון, אולי אתה יכול להשתנות', ותהליך ההכחשה נמשך. זה יוצר בעיות, ההורים לא יודעים להתמודד. אבל כשאתה שלם ואומר את הדברים בצורה נחרצת, אז מתחילה ההתמודדות של ההורים."