|
ברכות לדבורה לוז, ג'רי
לוינסון
ומשה גרשוני לרגל בחירתם
ל"יקירי הקהילה" 2006
פרטים על יקירי הקהילה 2006, באתר האגודה
מאמר על מיעוט המשתתפים בטכס, באתר גוגיי

בחירת דבורה לוז ל"יקירת הקהילה" תשס"ז
מאת:
חנה ארנון
לדבורה לא קל לדווח על בחירתה כיקירת הקהילה, מבחינת "יהללך זר
ולא פיך". לכן אני רואה כחובתי הנעימה לעשות כן, מה עוד שיש לי חלק
מסוים בבחירתה. נניח שלא כולם מכירים את דבורה כמו שאני והוותיקים
האחרים מכירים אותה, אז הנה "נימוקי הבחירה"!
ובכן דבורה יקירת הקהילה וזה מביא גם לתהל"ה תהילה. דבורה הייתה
אחת המייסדות של תהל"ה לפני כ-20 שנה, יחד עם מלי ירוס ועוד שתי
אמהות שכבר אינן. בהצעתו של יונתן דנילוביץ שהכיר את הארגונים
הגדולים של ההורים בחו"ל, הקימו ארבע האמהות קבוצת תמיכה בתל-אביב.
כל היתר היסטוריה: הארגון גדל, דבורה כתבה את הספר "אמא יש לי משהו
לספר לך" יחד עם שרה אבני, היא הייתה המנחה הראשונה של קבוצות
התמיכה באזור המרכז במשך כל השנים ורק לאחרונה התחילה קצת לצמצם את
פעילותה (רק קצת). במשך השנים מספר הטלפון של תהל"ה היה בביתה של
דבורה והיא הייתה זו שהגישה "עזרה ראשונה" להורים בעת משבר. הספר
עדיין הספר בהא הידיעה בעברית והוא עוזר למאות הורים בראשית דרכם
אחרי שילדם/ילדתם יצא מן הארון אליהם. דבורה תורמת באופן קבוע את
רווחי הספר (במידה והיא מקבלת אותם) לקופה של תהל"ה וכך מאפשרת לנו
פעילות יותר נרחבת.
מאז תחילת דרכה של דבורה עצמה בדרך החדשה של אם לבן הומו, בנה
של דבורה, עמי, הקים משפחה חד-מינית משלו בעזרתה ותמיכתה ויש לו
שתי בנות מאומצות וכמובן חבר לחיים (עם שתי בנות). דבורה התגברה על
אסון פטירת בעלה בטרם עת - בפעם השנייה בחייה - אך המשיכה להיאבק
למעננו. אין אירוע של הקהילה, נטיעות בצפון, ישיבות חשובות במשרד
החינוך ובכנסת, התכנסויות חגיגיות בירושלים ובמקומות אחרים, שדבורה
לא מוכנה לצאת אליהם. " להיות שם" לייצג אותנו בדרכה המכובדת מבלי
לאבד את חוש ההומור שלה ומבלי לחסוך מאף אחד את הלשון החדה,
הסרקסטית שלה שאני כל כך אוהבת. חריפות מחשבתה והידע שלה כמחנכת
ויועצת חינוכית עומדים תמיד לשרות ה"עניין" שלנו.
דבורה גם מצאה חבר לחיים חדש, עמוס, שאתו היא חולקת את חייה
עכשיו והוא מאד אוהד את פעילותה ועומד לצדה בלי סייג. אנו מאחלים
לך עוד הרבה שנים פוריות, דבורה! תמשיכי לתרום לנו עם המידעון,
הרעיונות, תמשיכי לייצג אותנו ותמשיכי ליהנות מהחיים, לנסוע
למרחקים עם עמוס (היית בסין אבל שמת לב שאין שם הומואים בכלל!)
ולספר לנו, ובעיקר, תמשיכי להיות כמו שאת ותזכי לחיים ארוכים!

|