|
מאת: חנה ארנון
מזל טוב! הבן שלנו, דני ארנון, התחתן
בבוסטון עם החבר שלו, טאו קאי,
ביום שבת, 22 במאי בנוכחות משפחה וחברים בטכס יפה, מכובד, צנוע
ומרגש מאד.
וכך היה הדבר: מדינת מסצ'וסטס מאפשרת מה-
17
במאי השנה לזוגות חד-מיניים,
תושבי המדינה בלבד, לבוא בברית הנישואין. הדבר עדיין נתון בדיון
ציבורי סוער, אך בינתיים מתחתנים!
בעיירת קיימברידג' שליד העיר בוסטון החליטו
כמחווה של רצון טוב לפתוח
את הרישום לנישואין חד-מיניים כבר בחצות הלילה. אי לכך הצטופפו
ליד בניין העירייה מאות רבות של אוהדים במשך שעות הערב המאוחרות
בציפייה לשמחה שתבוא. הזוגות המיועדים עצמם נכנסו בזה אחר זה לבניין
גם כן בשעות הערב. בפנים התקבלו בחמימות על ידי ראש העירייה ופקידיה
שהכינו בעוד מועד עוגת חתונה גדולה וכן באו מקהלות שהנעימו לממתינים
את שעות ההמתנה בשירה.
בשעה 12 בלילה התחילו במלאכת ההרשמה. 266
זוגות היו בבניין פנימה
וההרשמה - הראשונית בלבד - ערכה יותר מארבע שעות. אז נסגר בית העירייה
ונפתח שוב בשעה הרגילה, שעה 8, ל''ביזניז אז יוז'יאל''. כל אותן שעות
לילה היו בחוץ המוני אנשים ששרו, נופפו שלטי תמיכה (ביניהם שלטים
של ''מזל טוב'' באנגלית ובעברית) וציפו ליוצאים המאושרים. כל זוג
שיצא והטופס בידו התקבל בתשואות רמות. כך זה היה כל הלילה. המשטרה
הקפידה על סדר מופתי והפרידה בין החוגגים למתנגדים. הכל עבר בשלום.
דני וטאו קאי יצאו בשעה 4 בבוקר עם טופס
הרישום ביד. כעבור שלושה
ימים - ימי המתנה הקבועים בחוק - הם קבלו את האישור הסופי ולמחרת
נערך טכס רשמי בפני שופטת שלום בעירייה. הנוכחים היו - מלבד הזוג
עצמו - אנחנו, ההורים של דני, ואחיו של טאו קאי עם אשתו ושתי בנותיהם
הקטנות שבאו במיוחד מסינגפור. הטכס התקיים בחדר הישיבות הרשמי של
מועצת העירייה, מקום יפה ומרשים. השופטת הייתה מאד נרגשת מהמעמד
וכולנו הזלנו דמעה.
למחרת, שבת אחרי הצהריים, הייתה מסיבה עם
טכס פרטי שלנו. הטכס, שהתקיים
בחוץ, במקום המיועד לטכסים קטנים בפינת הרחוב בו דני וטאו קאי גרים,
היה קומבינציה של מסורות סיניות ויהודיות: נרות חתונה סיניים, וכוס
זכוכית שנופצה (בעצם שתיים, אחד לכל חתן), החלפת הבטחות נאמנות
ואהבה וענידת טבעות, וגם קריאת שירים: שיר משיר השירים (בעברית
ובאנגלית) ושיר אהבה סיני עתיק (בסינית ובאנגלית). הכל בהנחיית
חבר טוב של הזוג שהוא במקרה שחור. כמו הטכס בעירייה, הטכס הזה היה
פשוט ויפה אך יותר מרגש בגלל שילוב המסורות ובנוכחות של כארבעים
חברים קרובים. כל הדברים שנאמרו נכתבו על ידי הזוג עצמם חוץ מהשירים.
אחרי הטכס חזרה כל הקבוצה לבית של דני וטאו
קאי לכיבוד, צילומים,
והרבה שיחות פרטיות ושמחה. בהמשך הקראנו ברכות שכתבו האחים והאחיות
שלא יכלו לדאבונם להיות בשמחה מהארץ ומסינגפור. ואז הייתה פניה
לקהל למי שרצה לברך. כמה חברים נענו לפניה ונאמרו הרבה דברים מהלב.
שוב לא הייתה עין שלא דמעה מדי פעם!
אנחנו, ההורים של דני, מאד גאים ומאושרים
על ההזדמנות שניתנה לילדינו
להגשים את חלומם ולממש את זכותם להינשא. טאו קאי כבר מזמן חלק של
ממשפחתנו ועכשיו הוא חתננו כחוק!
תגובות בפורום ''הורים לגאים וגאות'' 
|
