מאת: חנה ארנון
תאריך: 10/09/2004

לכבוד
גב' יעל להמן, יועצת בכירה
משרד החינוך
ירושלים
ג.נ.

ביום 27/10/04 הייתי מוזמנת לכנס ליועצות פדגוגיות של בתי ספר יחד עם שרות ההרצאות של הבית הפתוח בירושלים. הנושא היה הומוסקסואליות בגיל הנעורים והשלכותיה על חיי התלמידים..

הכנס היה יוזמה מבורכת של משרד החינוך בנושא רגיש וחשוב מאין כמוהו.
הנושא של הומוסקסואליות בגיל הנעורים נוגע - לפי סטטיסטיקה מקובלת - בכ- 10% מהתלמידים והתלמידות. לפי מחקרים שנעשו בארצות אחרות, מתברר שאחוז גבוה ממקרי ההתאבדות בגיל ההתבגרות (בין 30-40%) קורה על רקע זה. חשוב מאד, אם כן, ליצור אצל היועצות מודעות בנושא זה ולהדריכן להתייחס בהבנה ובגישה מקצועית לבעייתם של נערים ונערות שנקלעו למצוקה נפשית קשה עקב גילויים את נטייתם המינית.

אם כן אנחנו מודים לכם על קיום הכנס בירושלים.

מה רבה הייתה תמיהתי, אם כן, כאשר ראיתי שקהל היועצות שהשתתפו בכנס כלל אך מעט נשים דתיות. לשאלתי נאמר לי כי המפקחת שלהן בחינוך הממלכתי-דתי הורתה להן שלא להשתתף בכנס. האומנם? דבר זה חמור כפליים אם נזכור שבפיקוח נפש עסקינן, ולא בדבר פעוט. צריך להביא לכך שהיועצים החינוכיים בבתי הספר יפנימו שהומוסקסואליות הוא לא מוקצה מחמת מיאוס אלא נטייה מינית שעלולה להביא את הנושא אותה למועקה, לדיכאון, לאבדן דרך ואף יותר מזה, להתאבדות ר''ל, ולזה צריכים להיות מודעות ופתיחות. המקצועיות מחייבת ואין למשוך קווים בין דתי/לא דתי בנושא כה חשוב.

אשמח אם תביאי את דעתנו זו לידיעתן של היועצות כולן. אנחנו כהורים מודים כל יום על בריאותם ושלומם של הילדים החד-מיניים שלנו והם יקרים לנו בדיוק כמו הילדים האחרים שלנו. אנחנו חיים במאה ה- 21  והנושא הזה מזמן ''יצא מהארון'' בחברה המשכילה המערבית. אסור לחזור אחורה למצב בו אנו מתעלמים ממצבם של ההומוסקסואלים והלסביות הצעירים בבתי הספר ונוטשים אותם לגורלם.

בכבוד רב,

חנה ארנון
יו''ר תהל''ה

העתק:

דיאנה זאדוף, מדריכה בכירה
נטע ידיד, פסיכולוגית בכירה
רונית תירוש, מנכ''ל משרד החינוך
חגי אלעד, הבית הפתוח
מייק המל, האגודה
פורום ''הורים לגאים וגאות'' בתפוז
פורום ''הורים לגייז דתיים וחילוניים'' בנענע