דגל הגאווה

את הדגל עיצב גילברט בייקר מסאן פרנסיסקו  בשנת 1978 עבור חגיגות הגאווה, בכדי שייצג את הרב גוניות של הקהילה.
הדגל מוכר ברישום הדגלים הבינלאומי.
לדגל שישה צבעים כאשר כל צבע מייצג פאן אחר של הקהילה:

ביסקסואלים

סמל זה משמש לייצוג ביסקסואלים/יות, ויש לו מספר הסברים  אפשריים - האחד אומר שהמשולש הוורוד באמצע מסמל את ההומוסקסואליות, הכחול מסמל בנים, והוורוד כהה - בנות.

מיכאל פייג' עיצב דגל ביום השנה של  BiCafe ב- 5 לדצמבר 1998. דגל זה משמש בכדי לייצג ביסקסואלים.
הצבעים הם מג'נטה (המייצג הומוסקסואלים), לבנדר (המייצג ביסקסואלים) וכחול רויאל (המייצג הטרוסקסואלים).

סמל נוסף הוא יין-יאנג משולב בחץ, אשר נבחר בשנת 1992 לסמל הביסקסואלים באוסטרליה.

למבדה

הלמבדה היא במקור אות מהאלף בית יווני הקדום והיא נבחרה על ידי פעילים בקהילה בשנות ה- 70 לסימן של תנועה הומוסקסואלית.
לרוב מזהים את הסימן הזה עם נושאים חשובים ורציניים בקהילה.

סמל הלמבדה נבחר לראשונה כסמל הומוסקסואלי כאשר אומץ ב- 1970 על ידי פעילים בניו יורק.
הוא הפך לסמל של התפתחות התנועה לשחרור ולחופשיות הומוסקסואלית. ב- 1974 הסמל נבחר על ידי העמותה הבינלאומית לזכויות ההומוסקסואלים בקונגרס בסקוטלנד, כסמל ללסביות והומואים וזכויותיהם.

אף אחד לא יכול להגיד בוודאות מדוע סמל זה נבחר מלכתחילה כסמל גאה. חלק סבורים מפני שזוהי אות יוונית המסמלת גאולה.
אחרים סבורים שהלמבדה מסמלת בפיזיקה אנרגיה.
הלמבדה גם מסמלת משקל ואיזון ומניעת משהו שיגבור על משהו אחר, דבר שמסביר את העובדה שהתנועה הייתה זקוקה לאיזשהו איזון ושיווין.

כיום מסמלת הלמבדה את דאגותיהם המשותפות של ההומוסקסואלים והלסביות. למרות שהלמבדה לא הייתה מכוונת לפאן מסוים או לסיבה מסוימת כמו סמלים אחרים, היסטורית זה לא כל כך נכון: בתחילת שנות ה- 70 הקהילה בלוס אנג'לס יצרה דגל שעליו היה תפור סמל הלמבדה בסגול על רקע לבן.
הם קיוו שהדגל יתפוס בערים אחרות אך תקוותיהם נדחו מפני שהיה נחשב כסמל גברי בלבד.

דגל העור

הדגל מייצג את קהילת העור אשר מכילה בתוכה את כל אותם אנשים אשר הקטע שלהם הוא: עור, ליוויס, סאדו מזוכיזם, מדים, קאובויים, גומי וכדומה.
הדגל עוצב בידי טוני דה בלאס והוצג לראשונה ב- 28 למאי 1989, בתחרות מר עור בשיקאגו.
למרות שהדגל מקובל בקרב הקהילה הוא אינו סמל הומוסקסואלי בלבד.

דגל הדוב

דגל זה מוכר בקרב הדובים -גברים הומוסקסואלים אשר מוכרים בשעירותם - שיער פנים, חזה וגוף.
הדובים לרוב מבוגרים יותר, גדולים ומלאים.
יש להם סמלים שונים המייצגים אותם ואשר אומצו בידי מועדונים, בארים וקבוצות דובים אחרות.

הצבעים בדגל מייצגים את האדמה והדובים המגוונים אשר חיים בין שמים וארץ. כף הרגל הזהובה אשר מעוצבת כמו שמש מייצגת את הרוח והאחווה של הדובים בכל העולם.
הפס הכחול מייצג את השמיים, הלבן את דובי הקוטב,
השחור את הדובים השחורים, החום לדובים החומים וירוק אשר מסמל את האדמה.

משולש ורוד

המשולש הוורוד בא ממקור מאוד שנוי במחלוקת.
במקור הנאצים השתמשו בו כדי לסמן את ההומוסקסואלים במהלך מלחמת העולם השנייה במחנות הריכוז.

המשולש הוורוד עם הקודקוד מופנה מטה היה תפור לאסירים ההומוסקסואלים בכדי להבדיל אותם משאר האסירים.
פעילים בקהילה אימצו את הסימן בשנות ה- 70 ביחסי הציבור לזכויותיהם.

לרוב נראה המשולש הוורוד בהפגנות ומחאות בכדי להזכיר את עברה של הקהילה.

ההיסטוריה של המשולש מתחילה עוד לפני מלחמת העולם השנייה, בתחילת עלייתו של אדולף היטלר לשלטון.
סעיף 175 בחוק הגרמני שנחקק בשנת 1935, אוסר על יחסים הומוסקסואליים הכוללים נשיקות חיבוקים, ראווה וכמו כן יחסי מין. כ- 25,000 אנשים נתפסו באותן עבירות בין השנים 1937-39 וכולם נשלחו לכלא ומאוחר יותר למחנות הריכוז.
גזר דינם היה 'להיטהר', דבר שבא לידי ביטוי בחיתוך חלק הרבייה. ב- 1942 החמיר היטלר את העונש למוות.

כל אסיר היה חייב לענוד טלאי משולש במחנות הריכוז כאות לסיבת הימצאותו במקום. גרסאות שונות של המשולש הראו על הירארכיה בקרב האסירים:
משולש ירוק היה נענד על מדיהם של אסירים רגילים,
משולש אדום על אסירים פוליטיים.
שני משולשים צהובים בצורת מגן דוד על האסירים
היהודים, והוורוד על הומוסקסואליים.
המשולש הצהוב שמעליו משולש ורוד סימל את המעמד הנחות ביותר: יהודי הומוסקסואל.
{טבלת התגים והטלאים ניתן למצוא כאן}

סיפורים מהמחנות אומרים שלאסירים ההומוסקסואלים תמיד נתנו את העבודות הגרועות ביותר והאסירים בעלי המשולש הוורוד היו מטרה בולטת להטרדות מצד השומרים ואסירים אחרים.

בשנות ה- 80 החלה התנועה למאבק באיידס להשתמש במשולש הוורוד למען קידום מטרתם.
הם הפכו את הסמל כך שהקודקוד יפנה מעלה כסמל למאבק חזרה ולא לפאסיביות וחוסר התגובה.
היום לרבים המשולש מסמל גאווה וסולידאריות.

משולש שחור

כמו המשולש הוורוד המשולש השחור גם מקורו בשלטון הנאצי.
למרות שלסביות לא נכללו בסעיף 175 ישנן עדויות שהמשולש השחור נועד בכדי לזהות אסירים אנטי סוציאליים.
בהתחשב בעובדה שהנאצים ראו בנשיות גידול ילדים, עבודה במטבח ובכנסיה, המשולש השחור נענד על אסירות רבים כולל לסביות, זונות, נשים המסרבות ללדת ונשים אחרות.

כמו המשולש הוורוד שהוא סמל גברי היסטורי כך המשולש השחור אומץ על ידי הלסביות והפמיניסטיות כסמל לגאווה וסולידאריות.

הסרט האדום

הסרט האדום הוא סימן של סולידאריות והתחייבות למאבק נגד האיידס. הסרט הוכן בשנת 1991 בכדי להכיר ולהוקיר או בכדי לכבד חברים ועמיתים אשר מתו ממחלת האיידס או נושאים את נגיף האיידס.

ההשראה לעיצובו של הסרט האדום באה בעקבות הסרט הצהוב שמוקיר את החיילים האמריקאים בעקבות המלחמה במפרץ הפרסי.

הסרט זכה להופעה ציבורית ראשונה ב- 1991 ובמהרה הפך להצהרת אופנה פופולארית ופוליטקלי קוקרקט בקרב סלבריטאים וטקסים למיניהם. הסרט הוא גורם עוצמתי בהפצת המודעות לאיידס והחשיבות לחקר המחלה.
המטרה העיקרית של פרויקט הסרט היא שיבוא היום בו לא יזדקקו לו יותר.

סרט ורוד

בהשראת הסרט האדום, הסרט הוורוד הפך לסמל למודעות לסרטן השד. אף על פי שסרטן השד, בדומה לאיידס, אינו מוגבל לאוכלוסיית ההומוסקסואלים והלסביות, הסטטיסטיקה מראה שהמחלה נפוצה יותר, באופן היסטורי אצל נשים שאינן מביאות ילדים לעולם. לכן, נושא מחלת השד חשוב במיוחד אצל נשים לסביות מסוימות.

בנוסף, טבעם ה"פוליטקלי קורקט" של הזמנים בהם אנו חיים מכתיב וריאציות נוספות לסרט הסמלי.
סרטים ירוקים נענדים על ידי פעילי איכות הסביבה במיוחד בעסקי השעשועים, שם קיימת דאגה רבה בנושא השימוש בעץ טרופי להרכבת תפאורות וסטים לסרטי קולנוע.
סרטים סגולים מציינים את המאבק באלימות העירונית.
סרטים כחולים מסמלים את קידום המודעות לזכויותיהם של קורבנות הפשע, או את חופש הדיבור.

עם המגוון הקיים של הסרטים, חשוב להבין
שאף מטרה אינה מפחיתה בערכה של
מטרה אחרת. בדרך זו או אחרת כל המטרות
בעלות חשיבות שווה לאנושות.

סמלי מין

סמלי המין הם סמלים אסטרולוגיים מוכרים שמקורם בתקופה הרומית העתיקה.
סימן המאדים בעל החץ הוא סמל זכרי ואילו סימנה של ונוס בעל הצלב הוא סמל נקבי.

סמל זכרי כפול ושלוב הוא סמל שנמצא בשימוש על ידי גברים הומוסקסואליים עוד משנות ה- 70. סמל נקבי כפול ושלוב מציין בדרך כלל לסביות, אך לעיתים עושות
שימוש בסמל זה גם נשים פמיניסטיות, על מנת לציין אחוות נשים.
פמיניסטיות אלו היו מציינות לסביות בעזרת שילוש של סמל נקבי במשולב.
בנוסף, פמיניסטיות לסביות בשנות ה- 70 עשו שימוש בשילוש הסמל הנקבי על מנת לציין ולייצג את סלידתן מסטנדרטים מונוגאמיים גבריים.

בשנות ה- 70, גם תנועות חופש הומוסקסואליות עשו שימוש בסמלים הנקביים והזכריים על מנת לייצג את המטרות המשותפות הן לקהילה הלסבית והן לקהילה ההומוסקסואלית.
בימים אלו יכולים הסמלים הללו לקדם מודעות הטרוסקסואלית לגבי ההבדלים והגוונים הקיימים בין נשים וגברים.
גרסה של אדם ששינה את מינו עשויה להיות כזו שבה בסמל המייצג אותו יתאחדו החץ והצלב.

ביסקסואלים

לסביות, סטרייטים,
הומוסקסואלים, טרנסג'נדר

מרקורי

הסימן האסטרולוגי של מרקורי הוא באופן מסורתי סמלם של בני אדם ששינו את מינם.
במיתולוגיה היוונית, להרמס - הגרסה היוונית לאל הרומי מרקורי , ולאפרודיטה - הגרסה היוונית לאלת האהבה הרומית ונוס, נולד ילד שנקרא הרמפרודיטוס.
בגופו של ילד זה היו אברי מין נקביים, כמו גם זכריים, ומכאן המושג: הרמפרודיט.
בנוסף, הפולחנים לאלילה אפרודיטה היו ככל הנראה מיניים ביותר וכללו סירוסים, התנהגויות טרנסווסטיות ויחסי מין הומוסקסואליים. בסמל עצמו, מייצג הסהרון שבקצה העליון של הסימן את הגבריות ואילו הצלב בקצה התחתון מייצג את הנשיות. הטבעת במרכז מייצגת את האינדיבידואל, כאשר האיזון של הנשי עם הגברי משני צידיו.

הסמל המשולש

בהשראת סמלי המין הללו, ה- IFGE הינו לוגו נוסף לטרנסג'נדרים - אנשים ששינו את מינם.
הקרן הבינלאומית לחינוך מיני (IFGE) הוא ארגון צדקה חינוכי הנוגע לעניינים טרנסג'נדרים.
הלוגו הזה הינו משולש ורוד שבו טבעת המאחדת את כל הסוגים והמינים.
אומנם הזכויות שמורות ליוצרי סמל זה אבל ניתן להשתמש בסמל לצרכים בלתי מסחריים על מנת לקדם עניינים טרנסג'נדרים.

Labrys

הלייברס הוא גרזן דו צדי שהיה נפוץ בחברות אירופאיות, אפריקניות ואסיאתיות.
הלייברס שימש גם ככלי נשק וגם ככלי חקלאי לקצירה.
ניתן למצוא את הלייברס באומנות היוונית, בציורים אודות צבאות האמזונות של אירופה העתיקה. האמזונות שלטו בשיטה דו מלכתית, כלומר, מלכה אחת הייתה יוצאת לקרב כדי לפקח על הצבא ועל הלחימה, בעוד המלכה השנייה נותרה מאחור כדי לפקח על הערים הכבושות.
האמזונות נודעו כאכזריות וכחסרות רחמים בקרב, אך ברגע שניצחו שלטו באופן הגון וצודק.
בנוסף הלייברס שיחק תפקיד במיתולוגיה העתיקה.
דמטר, אלת האדמה במיתולוגיה היוונית עשתה שימוש בכלי זה.
מאמינים כי טקסים הקשורים בעבודת האלילים לדמטר ולהקטה - אלת העולם התחתון במיתולוגיה היוונית, כללו מין לסבי.

כיום הלייברס הינו סמל לסבי ופמיניסטי לכוח ולסיפוק עצמי.

היד הסגולה

הסמל נולד, ככל הנראה בסאן פרנסיסקו בהפגנה של קבוצה שמחתה כנגד מאמר מערכת הומופובי, של עיתון ה"אקסמינר". בתגובה, שפכו על המפגינים דיו סגול. המפגינים הספוגים בדיו סגול המשיכו בהפגנה כשהם מטביעים חותמות של כפות ידיהם הסגולות על קיר בניין העיתון. ההשראה הייתה ממאפיה ניו-יורקית שכונתה "היד השחורה".

לתקופת זמן קצרה אומצה חותמת היד הסגולה כסמל לאקטיביזם הומולסבי.

הקרנף הסגול

ב-1974 נוצר סמל זה על ידי שני פעילים בוסטונים - או ברני טואל וטום מורגנטי או ברני טואל ודניאל ת'קסטון. בהתחלה הוצג הסמל ברכבת התחתית בבוסטון על מנת להגביר את המודעות הסטרייטית לנושאים גאים. אחר כך הוא פשוט דעך...

למה קרנף? לדברי טואל קרנף הוא חיה לא מובנת ומפחידה, למרות שהיא מאד עדינה. אבל מצד שני כשקרנף מעוצבן הוא תוקף באכזריות. ולמה לב? כי זה סמל לאהבה ואנושיות בכל אדם באשר הוא אדם.
וסגול מסמל גאווה הומולסבית.