התגובות יכולות להיות צפויות אבל יתכן ותופתעו. הכינו את עצמכם לקראת השלב הזה בחייכם. מטרת מאמר זה היא אינה לעודד או לדכא יציאה מהארון, אלא להביא לידיעתכם את הרגשות שעתידים לעבור הוריכם ביום שייוודע להם על היותכם הומוסקסואלים.
התגובות האופייניות של הורים ברגע ידיעתם על בן או בת הומוסקסואל הם ברוב המקרים: שוק, הלם, הכחשה, רגשות אשם והסקת מסקנות עצמיות.

מאמר זה יוצא מנקודת ההנחה שדנתם ביניכם לבין עצמכם, או בשיתוף גורם נוסף בדבר היציאה מהארון. חשוב לציין שהיציאה מהארון לפני ההורים תתבצע באופן חלק יותר, במידה ותדעו אם אחד מהוריכם לפחות יהיה תומך או מבין כשייחשף לדבר.

מאמר זה יהיה פחות יעיל, לאלו שחשים שהוריהם עלולים לקטוע את מערכת היחסים בינם לבין בנם/בתם, בהיוודע להם הדבר.

רגע לפני שתספרו להורים, מומלץ שתיתקלו ותתהו בשאלות הבאות:

האם אתה בטוח לגבי הגדרתך המינית?
אל תעלה את הסוגיה בפני הוריך, אלא אם אתה בטוח בנטייתך המינית ומסוגל לענות בביטחון מלא לכל השאלות.

האם אתה מרגיש בנוח עם השיוך המיני שלך?
אם יש לך רגשות אשם, או דיכאונות הנובעים מהיותך הומוסקסואל, המתן לפני שתספר זאת להוריך. בחלק ניכר מהמקרים, תזדקק למלוא הכוח בכדי לעבור את השלב המנטאלי הקשה של היציאה מהארון.

האם יש לך מידע לגבי הומוסקסואליות?
ניתן להניח שהוריך יעלו בפניך טענות הומופוביות. אם קראת חומר ומידע הומוסקסואלי - תוכל בביטחון מלא לשלול טענות אילו על הסף, בצורה הגיונית ומנומקת.

מהו המצב הרגשי בבית?
יציאה קלה מהארון תלויה גם בתזמון הנכון. השתדל לספר להוריך בתזמון נכון, ולא סמוך לאיבוד עבודה, מצב כלכלי שהתערער או אובדן חבר קרוב.

מהו המניע שלך ליציאה מהארון?
ניתן לקוות שהמניע הוא ההרגשה שלך בנוח עם הוריך, והרצון הבריא לשתף אותם במה שעובר עליך. אם זאת, לעולם אל תספר להוריך על הגדרתך המינית במהלך קטטה, כשאתה משתמש בה ככלי נשק.

האם זאת החלטה שלך?
לא כל אחד חייב לספר להורים שלו , אל תהיה חסר סבלנות לעשות זאת אם אתה לא בטוח שתרגיש טוב עם עצמך, גם בלי קשר לתגובתם.

האם יש לך מקור תמיכה?
חבר, ידיד אחד או יותר, אתם תוכל לחלוק את הרגשותיך בזמן התהליך.

כאשר תצא מהארון, סביר להניח שהקשר ביניכם יתהפך לפרק זמן מסוים.
הוריך, שייוודעו לדבר יאלצו להיעזר בניסיון שלך, ולכן חשוב שתיתן להם זמן להתחבט עם הסוגיה ולבטא רגשות. זה לא יהיה קל כיוון שככל הנראה אתה רוצה שישלימו עם העובדה כבר עכשיו.

חשוב לזכור, סביר להניח שאתה מודע לזהותך המינית כבר שנים רבות.
במהלך אותם שנים היית צריך להכיר בזהות, ללמוד לקבל את עצמך ולסבול מעליות ומירידות. כמו שאתה לא התבשרת לזהות המינית בין לילה, אל תצפה זאת מהוריך. תן להם את הזמן שלהם לעכל את הבשורה. גם אם תצטרך לחזור ולדון אתם מספר פעמים באותו עניין עצמו. העובדה שאמרת פעם אחת או שתיים לא מבטיחות שהם ממש הבינו. תהיה סבלני אתם גם אם הדיבורים כואבים לך.

כל משפחה היא מיוחדת בפני עצמה. לכן, אין כל הבטחה שהשלבים להלן יופיעו במלואם או בהכרח בסדר הזה במשפחות שונות. עם זאת, כל נער מכיר את הוריו וכך יוכל לדעת באילו עוצמות יופיעו השלבים השונים.
בתום קריאת המאמר, נסו לנבא זאת - וכך, תגיעו מוכנים יותר לשעת הדין, מצוידים בתשובות יעילות לשאלות מפתיעות שעלולות לצוץ.

שלב ראשון: ההלם

סביר להניח, שאם להוריך אין מושג מה אתה עתיד לספר להם, הם עתידים להיות בהלם, לחטוף שוק. ההלם, הוא חלק אינטגראלי וראשוני בתהליך היציאה מהארון בפני ההורים, ובדרך ככל הוא נמשך שעות או ימים. זהו רגש אינסטינקטיבי שנועד כדי להימנע מלפגוש במציאות במלוא עוצמתה.

ספר להם שלא היית לגמרי אמיתי אתם במהלך השנים, שהיו רגעים ששיקרת אותם. אמור להם, יותר מפעם אחת, שאתה אוהב אותם. אם הם לא משיבים באהבה גדולה, אל תחשוש.

יידרשו לפעמים מספר ימים כדי לתת לבשורה לחלחל וכדי שההלם יעלם.
הזכר להם שאתה אותו אדם שהם הכירו אתמול ושלשום. ושלא השתנית במאומה מאז שסיפרת להם.

בחלק מהמקרים, הורים לא ילקו בהלם בכלל. "תמיד ידענו שאתה שונה ושקלנו את האפשרות הזאת. אנחנו שמחים שסיפרת לנו, אנחנו אוהבים אותך. אבל תצטרך ללמד אותנו ולספר לנו מה שלא ידענו", או לחילופין, "אנחנו כבר יודעים עליך המון זמן. השארת מכתב שכתבת על השולחן בקיץ שעבר. חיכינו שתספר לנו". בשני המקרים הללו, תהליך היציאה מהארון יהיה הרבה יותר קל בשבילך. ולו בזכות העובדה שחסכת כמה שלבים, וזהותך המינית לא נחתה על הוריך ברגע אחד.

שלב שני: ההכחשה

ההכחשה היא שריון ומגן לאנשים רבים. בעזרתה, הם מצליחים 'להעלים' הרבה מהמצוקות.

תגובות ההכחשה יכולות להופיע בצורות רבות:
עוינות: "הבן שלי לא הולך להיות הומוסקסואל!"
התעלמות: "זה נהדר יקירי, מה תרצה לאכול לארוחת ערב?"
אי אכפתיות: "אם אתה בוחר סגנון חיים שכזה, אני לא רוצה לשמוע עליו"
בריחה מהמציאות: "זה עוד שלב בחיים שלך חמוד'ילה, גם זה יעבור"

חשוב שתזכור שהתגובה שלהם להגדרתך המינית תורכב מהדעות של החברה ההומופובית.
כששריון המגן יתפוגג, סביר להניח שהוריך יתחילו לבכות. זהו דבר טבעי, במיוחד לאור העובדה שציפו לנכדים ולמשפחה רחבה, ומזווית הראייה שלהם (שניזונה, כאמור, מהזווית של החברה ההומופובית)- זהו דבר בלתי ניתן להגשמה לאנשים הומוסקסואלים.
כדאי לך ליזום שיחה בנפרד עם כל אחד מהם. לעיתים אחד מההורים נותן את הטון בגישה שלו, כך שלא בטוח שזאת דעתו של ההורה השני.

שלב שלישי: רגשות האשם

מרבית האנשים הסטרייטים העוסקים בהומוסקסואליזם רואים זאת כבעיה, ולפיכך שואלים: "מה גורם לבעיה זו?"
הם מאמינים שאם ימצאו את המקור לבעיה, התרופה לא רחוקה להגיע.

מזווית הראייה של ההורים, השאלה קצת משתנה: ''מה לא עשיתי נכון?'' ''מה עשיתי שגרם לילד שלי להיות כזה?''
בדיוק בנקודה זו, כשהשאלות הללו עולות, מתחילים להופיע רגשות האשם.
במרבית המקרים, ההורה שמינו זהה למין הילד שיוצא מהארון - חש בעצמו את רגשות האשם הגדולות ביותר. האב שלא "העביר" את הגבריות לבן, או האם שלא "העבירה" את הנשיות לבת. במשפחות חד הוריות, ההורה חש את רגשות האשם אף יותר .

חשוב שתזכיר להם שהיותך הומוסקסואל אינה באשמתם. שום התערבות חיצונית שלהם לא הייתה משנה דבר. ספר להם שאתה הומוסקסואל בדיוק היום, כמו ביום שנולדת. עודד אותם, אמור להם שהם חינכו אותך כראוי, הודה להם.
ופעם נוספת: ספר להם כמה שאתה אוהב אותם.

שלב רביעי: הבעת רגשות

כשרגשות האשם מתחילים להעלם וההורים מתחילים להבין שהיות בנם הומוסקסואל היא כורח המציאות, מגיע שלב ההבעה העצמית, השלב בו ההורים נוטים לשאול הרבה שאלות.

חשוב שתקפיד לענות להם על כל השאלות. תיזום שיחות מעצמך, ספר להם על הומוסקסואליות, על הקהילה, האנשים, על החיים שלך בתוך הסבך הזה - הם ישמחו לשמוע.
חשוב לזכור, שאנשים מפחדים ממה שהם לא מכירים. דאג לספר להם כמה שתוכל, כך הם ירגישו מעורבים בחייך וישלימו באופן המהיר ביותר עם ההומוסקסואליות שלך.

ייתכן ובמהלך השיחות ייווצרו מריבות שונות בבית. הן טבעיות. אך דאג לשמור על פרופיל נמוך ובחלק מהמקרים לספר להם את מה שהם רוצים לשמוע.

לאחר השלב הזה, מגיע תהליך של רגיעה. ההורים לומדים להכיר בהומוסקסואליזם ברמות שונות. יש הורים שאוהבים את ילדיהם עם כל ה"אכזבה" שנוצרה ויש הורים שמרחיקים לכת ואף צועדים יחד עם בניהם או בנותיהם במצעדי הגאווה השונים.

בדיוק כמו שכל הורה מקבל אחרת את ההומוסקסואליות, כך גם הורים מגיבים אחרת, ומקבלים החלטות אחרות.
לכל ילד התזמון הנכון שלו לספר להורים. במשפחות עם אופי דתי כבד, מומלץ בחלק ניכר מהמקרים לספר להורים רק כאשר הילד כבר מסוגל להתפרנס בעצמו.

אך הכי חשוב לזכור: ההורים שלך אוהבים אותך. עם כל המגרעות. מעטים המקרים בהם ילדים הועפו מהבית אל מול המקרים בהם אחרי השלבים הקשים וההכרה הכואבת, חברי המשפחה ממשיכים לחיות באושר ועושר.
כן, כמו באגדות...

הטקסט נכתב במקור באנגלית, ותורגם לעברית בלשון זכר, למען הנוחות בלבד.
http://www.outproud.org/brochure_coming_out.html