משהו קורה לזוגיות בישראל ולמשפחה בכלל, מדובר במשהו בעל עוצמה גדולה, דפוסי חיים חדשים, שהממסד טרם הספיק לעכל. המהפכה כבר כאן ומי שמוביל אותה הוא כל אחד ואחת מאתנו, יותר ויותר בני זוג נקשרים זה לזו בזוגיות ללא נישואין, מה שאנו מכנים ידועים בציבור, יש מי שמקימים זוגיות עם בן זוג שאיננו בעל אותה אזרחות כשלנו או אפילו בן לדת אחרת, יש מאתנו הבוחרים להינשא בנישואין אזרחיים, אחרים נקשרים דווקא לבני מינם וכאמור, רבים, מוותרים על הזוגיות ומקימים לעצמם משפחה חד הורית.
האם שאלתם עצמכם פעם למה זה קורה? איך זה קורה? האם זהו סופה של המשפחה, האם מוסד הנישואין, קורס? מה קורה במקומות אחרים בעולם ?!

התשובות לכל השאלות הללו טמונות ב"רעידת האדמה" החברתית (לא זו שתיאר ח"כ בניזרי לאחרונה) אלא תהליך שהחל לפני מאתיים שנה, עת העולם המערבי יצא מחשכת ימי הביניים, בעודו מחפש ביטוי ליצירה ולחופש ומעמיד את ה"אדם" במרכז. זה היה השלב בו קידש העולם הנאור את הפרט וזכויות הפרט, על מזבח הקדמה החברתית. ההכרה שאם יהיה טוב לכל אחד מאתנו יהיה טוב לכולנו, נתנה את גורלנו בידינו. כלומר מאז ובתהליך מואץ, אנחנו עסוקים בשאלה מה טוב לנו, אנחנו בוחרים בעצמנו את בן זוגנו, בוחרים בעצמנו כמה זמן נבלה יחד ובוחרים בעצמנו, אם נעשה יחד ילדים וכמה. אלא שכל הבחירות הללו אינן לוקחות בחשבון, שאיזה ממסד יכול לומר לנו, בחרתם לא נכון, או אסור לכם להיות יחד.
השינוי הזה, לא מצא לו עדיין מקום במסגרת חוקית מסודרת תוך הכרה בעצם קיומו וכך הוא משאיר רבים מאתנו מחוץ להסכמה המקובלת.הנתונים המספריים אודות התאים המשפחתיים השונים מצביעים על עוצמתה וגודלה של המהפכה, כך עולה כי, רק 58% מכלל התאים המשפחתיים בישראל, מהווים "תא משפחתי קלאסי", בו נמצא איש ואישה יהודים נשואים כדת משה וישראל. לעומתו תא משפחתי אשר חסרה בו חולייה אחת או יותר מבין החוליות המרכיבות נוסחה זו, נמצא מחוץ לקונצנזוס. להימצא מחוץ לקונצנזוס פירושו, לסבול מקיפוח או אפליה ולחוש מחוץ למחנה. מעמדם של התאים המשפחתיים שונה בין תא משפחתי אחד לתא משפחתי אחר, ולמעשה ברור כי לא רק שאין מדיניות ממשלתית וחוקית אחידה, כלפי התאים המשפחתיים השונים, אלא שאין מדיניות כלל.

החוק בישראל, אינו מגדיר מהי משפחה, והדבר הוא כה מגוחך, עד כדי כך, שקיימת מערכת שלמה, המתפקדת ופועלת למען המשפחה, כמו בתי המשפט לענייני משפחה המתקיימים ופועלים, כאשר אין בידם הגדרה מפורשת וברורה מהי משפחה. כתוצאה מהבלבול הזה נמצא כי לא אחת מתקבלות החלטות משפטיות סותרות בין בתי משפט שונים לענייני משפחה.

המציאות בה אנו חיים מבקשת לתת למשפחה מובן חדש. אלא שבמציאות הזאת, עדיין לא נמצא הפתרון למאות בני זוג שאינם יכולים להינשא בישראל. מצב זה נובע מהסדרים שקיבלה מדינת ישראל בירושה מן השלטון העות'מאני ובעקבותיו המשיך המנדט הבריטי, על-פיו ניתנה הסמכות העצמית בענייני המעמד האישי` לממסד הדתי. כלומר כל אזרח כפוף בענייני הדין האישי שלו לדין הדתי של אותה דת אליה הוא שייך, ולשיפוטם של בתי-הדין הדתיים של עדתו.

מנועי החיתון בישראל

מצב זה פוגע ברבים הנחשבים "מנועי חיתון" על-פי ההלכה היהודית, הכוונה היא לאזרחים חסרי דת, אליהם מצטרפים גם מי שהשתייכותם הדתית מוטלת בספק.
זוהי מציאות חייהם של אלפי בני זוג אשר גם אם מקימים הם משפחה, תמיד היא תהייה קצת אחרת, משום שלעולם לא יינשאו באמצעות ברכתו של רב, אלא אם יתגייר מי מביניהם שאינו יהודי.

פסולי החיתון

ההכרזה האוניברסלית לזכויות האדם, קובעת כי "כל איש ואישה שהגיעו לפרקם רשאים לבוא בברית הנישואין ולהקים משפחה, ללא הגבלה מטעמי גזע, אזרחות או דת".
ואילו בישראל רשימה ארוכה של אזרחים, נחשבים כמי שנאסר עליהם להינשא לעולם, אלה הם פסולי החיתון אשר ההלכה היהודית אינה מכירה בהם, ועל כן היא מונעת מהם להינשא .
בין פסלויות החיתון ניתן למנות את איסור נישואיהן של העגונות, "ממזרים", "ספק-יהודים", וכן האיסורים הידועים על כוהנים להינשא לגרושות, אלמנות, אנוסות וגיורות, אליהם מתווספת קבוצת הממתינות לחליצה "יבמות", נשים שנאסרו ל"בעל" ול"בועל" , ואת הרשימה סוגרת קבוצת ה"חללים" (מי שנולדו מכהן וגרושה) בנוסף להם אין דרישת רגל, למשפחה החד מינית.

"נשואי חוזה" וידועים בציבור

הדימוי של תיבת נח, מזכיר לנו זוגיות, זוגיות אינה בהכרח נישואין יש המפרשים אותה דווקא כיחסים דמויי נישואין, תופעת ה"לא מתחתנים", אבל חיים ביחד במשק בית משותף הופכת מוכרת מאד, מדובר ביחסים אשר לעיתים מתלווה אליהם טקס המשווה להם ערך חגיגי וסמלי, אולם לא מדובר במעשה רשמי אלא באלטרנטיבה אזרחית לדין הדתי. אלטרנטיבה המוכרת לנו יותר, כחיים זוגיים מלאים, מבלי ללכת אצל הרב.
יחסים אלו מעוגנים, כיום במסגרת חוזה אזרחי הנערך על ידי עורכי הדין של ארגון משפחה חדשה, הנותן ביטוי לתחושת השותפות בין בני הזוג ותוקף משפטי חוזי למערכת היחסים הזוגית.

שניים שהם אחד

הקהילה החד מינית, יצאה מן ה"ארון" בשני העשורים האחרונים, אולם טעות היא לחשוב, כי היא נוצרה בתקופה זו, או כי מדובר בתופעה חדשה, החידוש הוא כמובן ביציאה מן הארון, אלא שבהיותה בארון היא התקיימה חיה ונשמה. באותה תקופה בה בנה נח את התיבה, יש להניח כי גם חלק מבאיה היו בעלי נטייה מינית הומולסבית. המושג הדתי של הצניעות מסמל כביכול את נצחונו של הטבע על המעשים הלא מוסריים . הניסיון הדתי לגבור על המין הוא ניסיון לגבור על כוח ההולדה, ניסיון זה מביא לתוצאה לא טבעית, בה אנו מוצאים עצמנו לבושים ומתנהגים כיצורים א-מיניים, ופועלים בניגוד לתכלית הקיומית שלנו. זהו הטעם לפיו יש להכיר בנטייה מינית לבני אותו המין ולאפשר לה להתקיים בכבוד. כיום 1% מקרב התאים המשפחתיים בישראל, בהם הורים וילדים, הנם תאים ששני ההורים הם בני אותו מין.

פתרון תעודת הזוגיות

תעודת הזוגיות המונפקת כיום על ידי ארגון משפחה חדשה היא המסמך המהפכני ביותר בעת האחרונה. המדובר במהפכה שקטה של נישואין אזרחיים פרטיים הבאה לידי ביטוי בהצהרה זוגית משפטית בין שניים. הצהרה שכזו מזכה את בני הזוג בין אם הטרוסקסואלים ובין בני אותו מין בתעודה הנושאת את תמונתם ושמותיהם ומספר זהותם. עירית תל אביב כמו גם רשויות נוספות הכירו בתעודה והיא מזכה את בעליה בכל אותן הטבות הקיימות לגבי בני זוג נשואים. התעודה מונפקת במשרדי ארגון משפחה חדשה בת-אביב.

"זוג או פרט" - משפחה חד הורית

המשפחה החד הורית המהווה קרוב ל 10% מכלל התאים המשפחתיים, אינה מרקם אחיד של בני אדם אשר החליטו לוותר על הזוגיות, ביניהם נמצא אלמנים ואלמנות שנותרו לבדם עם ילדים בעל כורכם, גרושים וגרושות והורים מתוך בחירה, נשים או גברים שבחרו בהורות ללא בן זוג. זוהי התופעה המרתקת ביותר במאה הנוכחית, עת הצורך הקיומי בהישרדות והבאת צאצאים לעולם ניצח כל מוסכמה או נוחות חברתית של זוגיות ובהעדרם בחר האדם שלא להחמיץ את ההורות.
נעמה אם לשני בנים, נכה על כסא גלגלים, לא הצליחה למצוא לעצמה בן זוג, אולם היא לא ויתרה על הזכות הטבעית של כל אדם להיות הורה?. בסיוע בנק הזרע, היא ניצחה את איתני הטבע, גם היא זכתה לשמוע קולו של ילד רך קורא לה "אמא". נעמה יודעת כי רק לפני דור, היא לא יכלה לחלום על אפשרות כזו ונשים כמותה פשוט סיימו את חייהן בכאב ובדידות תהומית. זהו ללא ספק ניצחון חברתי ענק. היכולת להרחיב את מחנה האדם.

הבאנו מספר דוגמאות לתאים משפחתיים חדשים, להם יש להוסיף את המשפחה הלא יהודית, אשר מתגוררת בישראל וסובלת לא אחת מתחושה מוצדקת של קיפוח. כך גם משפחות של בני זוג המתארחים בארצנו כעובדים זרים והם ללא ספק מקופחים ומשוללי זכויות.
מסקנה אחת המתבקשת מכל האמור היא שאם נוצרו מצבים על פיהם השיטה גורמת דיכוי, כי אז עלינו להפסיק את השיטה מייד, אם לא נעשה זאת עלולה הפצצה להתפוצץ מבלי שנהייה מוכנים לה.
תיבת נח של המאה ה 21 פתחה שעריה לכולם, היא נלחמת בנחשולי הטבע במלוא עוזה וכאשר יחל המבול, כולם יהיו שם, כל בני הזוג והמשפחות החדשות, נשים גברים וטף.