רצון האל לא רק ממשיך להביא לעולם הומואים ולסביות, ביסקסואליים וטרנסג'נדרים, אלא גם שומר על פרדוקס המשכיות קיומם, למרות אי יכולתם להתרבות באופן טבעי.

לכל ברור שאם גבר סטרייט, למשל, היה חי בחברה דמיונית שהיה מתקיים בה ציווי שעליו לחיות את חייו בזוגיות עם גבר הומוסקסואל, ולא עם אשה על פי נטייתו המינית, הוא היה נדון לחיי אומללות, כלוא בלא מוצא בסיוט מתמשך. עובדה מובנת מאליה זו, שהציבור הסטרייטי מיטיב להבין ככלפי עצמו, עוברת לתחום הדעות הקדומות כשמדובר בהומואים ולסביות.

רבים בציבור, ובמיוחד בציבור הדתי, אינם מבינים כי להומוסקסואלים, נשים וגברים, דרישה לחיות עם בני המין השני כמוה כדרישה מסטרייטים לחיות עם בני מינם. הסבל של הומואים ולסביות, בעיקר דתיים, שאינם יכולים לממש את זכותם הטבעית לחיות על פי נטייתם המולדת, נוגע ללב. הומו הוא אדם ככל האדם אשר נברא בצלם, ואין לאיש זכות לשלול ממנו את הזכות לחיים חופשיים.

יעקב בר-לוי
חבר בתהל"ה, עמותת הורים
למען הורים של לסביות, הומואים,
טרנסקסואלים וביסקסואלים
רעננה